<h1>אבודרהם תשעה באב</h1>
<h2>דף ח.</h2>
ומכריז שליח צבור לקהל לומר נחם ה' אלהינו, ומתפללין שמונה עשרה, ואומר אותו בברכת תשכון בתוך ירושלים, כשמגיע עד ובנה אותה בנין עולם במהרה בימינו. וכתב רב עמרם, שאומר נחם ערבית שחרית ומנחה, ורבינו סעדיה כתב במנחה בלבד, וכתב הרא"ש, כל ימי תמהתי למה נהגו שאין אומרים נחם אלא בתפילת המנחה, דהא אמרינן בירושלמי, יחיד בתשעה באב צריך להזכיר מעין המאורע, ומסתמא בכל התפילות קאמר, ערבית שחרית ומנחה, כמו בראש חודש ופורים ותענית, עד כאן. וכבר פשט המנהג כדברי רבינו סעדיה. נחם ה' אלהינו, על שם (ישעיה מ', א') נחמו נחמו עמי. ועל שם (שם ס"ו, י"ג) כאיש אשר אמו תנחמנו כן אנכי אנחמכם. את אבלי ציון ואת אבלי ירושלים, על שם (איוב כ"ט, כ"ה) ואבליו ינחם, ועל שם (שם ס"א, ג') לשום לאבלי ציון. ואת העיר האבלה, על שם (איכה א', ד') דרכי ציון אבלות, והחרבה, על שם (נחמיה ב', י"ז) ירושלים חרבה, ועל שם (ישעיה נ"א, ג') ניחם כל חרבותיה. והבזויה, על שם (איכה א', י"א) כי הייתי זוללה. והשוממה מבלי בניה, על שם (ישעיה נ"ד, א') כי רבים בני שוממה, ועל שם (איכה א', ד') כל שעריה שוממין. ותמצא כי אבלה חרבה בזויה שוממה ראשי תבות אחבש, לרמז (ישעיה ל', כ"ו) ביום חבוש ה' את שבר עמו. היא יושבת וראש חפוי, על שם (איכה ב', י') ישבו לארץ [ידמו] זקני בת ציון וגו', הורידו לארץ ראשם, ועל שם (ירמיה י"ד, ד') חפו ראשם. כאשה עקרה שלא ילדה, על שם (ישעיה נ"ד, א') רני עקרה לא ילדה. ויבלעוה, על שם (איכה ב', ב') בילע ה'. לגיונים, פירוש, מחנות המלחמה, והוא מלשון רבותינו ז"ל (חולין קכ"ג ע"א) לגיון העובר ממקום למקום. והנגיד פירש מזה הענין הבוז לגאיונים (תהלים ק"כ, ג') ואמר כי הלמ"ד בו שורש. ויירשוה עובדי פסילים, על שם שהעמידו צלם בהיכל, ועל שם שירשו אותה, אמר ויירשוה, וכתיב (תהלים פ"ג, י"ג) אשר אמרו נירשה לנו. ויטילו את עמך ישראל לחרב על שם (ירמיה כ"ב, כ"ח) מדוע הוטלו הוא וזרעו, ועל שם (שם י"ד, ט"ז) יהיו מושלכים בחוצות ירושלים. ויהרגו בזדון חסידי עליון, על שם (תהלים ע"ט, ב') בשר חסידך לחיתו ארץ. על כן ציון במרר תבכה, על שם (יחזקאל כ"ז, ל"א) ובכו אליך במר נפש. וירושלים תתן קולה, על שם (ירמיה י"ב, ח') נתנה עלי בקולה. לבי לבי על חלליהם, על שם (שם ד', י"ט) קירות לבי הומה לי לבי לא אחריש, וזהו שאמר לבי לבי ב' פעמים. על חלליהם, על שם (שם ח', כ"ג) חללי בת עמי. מעי מעי, על שם (שם ד', י"ט) מעי מעי אוחילה. על הרוגיהם, שכתוב בה (שם י"ח, כ"א) הרוגי מות. כי אתה ה' באש הצתה, על שם (איכה ד', י"א) ויצת אש בציון. ובאש אתה עתיד לבנותה, כאמור (זכריה ב' ט') ואני אהיה לה נאום ה' חומת אש וגומר. ברוך אתה ה' בונה ירושלים, שנאמר (תהלים קמ"ז, ב') בונה ירושלים ה'. וגומר התפילה, ואומר עננו, וחוזר שליח צבור התפילה, ואומר בסלח לנו נחמות וסליחות, וגומר התפילה, ואומר ברכת כהנים, ואומר תחנונים של שני וחמישי, ונופלים על פניהם, ואומרים תחינה, ואומר אם עונינו ענו בנו, ואבינו מלכנו, ואנחנו לא נדע, ואומר קדיש תתקבל, ומתפללין ערבית.
